להורדה כקובץ word

קרא את תאור המחקר שלהלן, וענה על כל השאלות 1 - 6. (הניקוד לכל שאלה רשום בסופה.)

מעובד על פי: השפעת גיזום חורש במרומי הכרמל על פריחת השושן הצחור (Lilium candidum)

מאת רם בוכניק, מרכז אקולוגי כרמל, שמורת הטבע נחל מערות.

 מאמר זה מתאר חלק ממחקר שנעשה בשמורת טבע בחורש במרומי הכרמל ועוסק בצמח שושן צחור.

מתוך http://www.rz.uni-karlsruhe.de/~db50/FOTO_-_Archiv/

שמורת טבע היא אזור בו נשמרים הנוף, הצמחים ובעלי החיים, והם מוגנים על פי חוק מפני שינויים בלתי רצויים. בשמורת טבע מוגנים בעלי-חיים וצמחים מפני פגיעות (לרוב של בני האדם) כגון: ציד, קטיפת פרחי בר, עיבוד חקלאי, בנייה ותעשייה מזהמת.

 השושן הצחור הנו צמח בר מוגן השייך למשפחת השושניים (Liliaceae), וידוע בשמו הלטיני:

 (Lilium candidum).

 השושן מאכלס בתי גידול ייחודיים בחורש ובמצוקים, במפנים צפוניים ומערביים בכרמל, בגליל העליון ובמורדות החרמון. לצמח גבעול גבוה עם פרחים לבנים בוהקים וניחוח עדין ונעים. בטבע, הצמח פורח בחודשים מאי-יוני. בעבר סימל פרח זה את ישראל והיה מוטבע על מטבעות מהקדומים ביותר שהוטבעו בארץ (350 לפנה"ס).

השושן זקוק לעוצמת קרינה הקרויה חצי צל. בחורש סבוך בו עוצמת הקרינה נמוכה מאד, ובקרחות חורש בהם עוצמת הקרינה גבוהה, הצמח אינו מצליח להשלים מחזור חיים ואינו מגיע לפריחה.

 בארץ השושן הצחור מצוי בסכנת הכחדה. ישנם מספר גורמים התורמים להקטנת עוצמת הקרינה בחורש, תופעה הקרויה סגירת החורש, ולירידה במספר הפרטים של שושן צחור באזור הכרמל:

1. התפתחות חורש סבוך ויער רב שכבתי בכרמל .

 2. פגיעות מתמשכות וארוכות שנים באיזון האקולוגי במרחב הכרמל, כגון: מדיניות ההפסקה המוחלטת של הרעיה באזורים נרחבים בכרמל, מאז הכרזת השמורה והפארק ב - 1971, והפסקת דילול החורש על- ידי כריתה.

3. הכחדת היונקים הצמחוניים הגדולים: יחמור פרסי - dama mesopotamuca Dama, אייל כרמל - Capreolus capreolus coxi בתחילת המאה העשרים, יתכן והיעלמותם השפיעה מעט על סגירת החורש.

 תהליך דעיכת אוכלוסיות השושן הצחור באתרים בהם נסגר החורש מתרחש במספר שלבים המתוארים להלן:

 שושן פורח ----> סגירת חורש ----> עמוד פריחה ללא פרח ----> סגירת חורש ---->

שושנת עלים בלבד ----> סגירת חורש ----> הכחדת השושן

  כתוצאה מהתהליכים שתוארו הולכים ומתרבים אתרים בהם נצפתה פגיעה קשה באוכלוסיית השושן, עד היעלמותה כליל, כגון במצוקי נחל יגור ובאתרים נוספים בכרמל.

כאמור החורש בכרמל סבוך וחשוך ורשות הטבע והגנים עורכת בשנים האחרונות תכנית ל'פתיחת החורש" כדי לעודד את צמיחת השושנים בבתי הגידול שלהם.

1. הגיאופיטים, אליהם משתייך השושן הצחור, הם צמחים עשבוניים רב-שנתיים בעלי אברי

אגירה תת קרקעיים (בצל, פקעת, קנה שורש, או שורשים מעובים). הסבר מהו היתרון של

צורת חיים זו לאקלים בארץ. (12 נק')

 באקלים ים תיכוני הקיץ חם ויבש.אברי אגירה תת-קרקעיים עם ניצני התחדשות מאפשרים לצמח לעבור את הקיץ הארוך והחם בתרדמה. תוספת שגויה (הבצל אוגר מים) - להוריד עד 2 נק'

 להלן תיאור מחקר שנעשה על ידי תלמידים שביצעו עבודה אקולוגית בכרמל בהנחיית המרכז האקולוגי בנחל מערות.

 מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין עוצמת קרינה בחורש לפריחת השושן הצחור. מתצפיות ראשונות התברר כי לא כל הצמחים הבוגרים באוכלוסייה פורחים, וכי ישנם צמחים המפתחים שושנות עלים גדולות (המעידות על בצל בוגר) אך אינם מגיעים לפריחה.

במחקר נבדקה השפעת גיזום מבוקר של החורש על עוצמת הקרינה המגיעה לקרקע, ועל מספר פרטי השושן הצחור המשלימים מחזור חיים: הנצה-שושנת עלים-עמוד תפרחת-פריחה-פרות-הפצה.

 על מנת לבדוק את שאלת המחקר, השטח חולק לשלוש יחידות:

 1 - חורש טבעי דליל - יקרא להלן חורש פתוח.

2 - חורש סבוך שעבר גיזום בשנת 2001 - יקרא להלן חורש גזום.

 3 - חורש סבוך שעבר גיזום בשנת 2002 - יקרא להלן חורש סבוך.

 בחלקות המהוות את יחידות הניסוי 2,3 נערך גיזום חלקי (לא יותר משליש מהנוף של העץ) אחד בלבד. התוצאה הישירה של שיטת הגיזום בחלקות הניסוי היא מניעת סגירת חורש מהירה זמן קצר לאחר הגיזום, אך למרות זאת הגיזום לא שינה את אופיו הבסיסי של השטח. כלומר, שטח סבוך במיוחד נותר סבוך מעט פחות לאחר הגיזום. לאחר הגיזום נותרו הבדלים בעוצמת הקרינה החודרת לקרקעית החורש בין השטחים שעברו גיזום בשנים השונות (יחידות 2,3 ).

 התלמידים השוו בין מדדים ביוטיים וא-ביוטיים ביחידות השונות.

 מדדים ביוטיים שנבדקו: חתכי צומח, ומגוון מדדים הנוגעים לצמחי שושן צחור: מספר פרטים ליחידת שטח, מספר פרטים פורחים, גובה עמודי תפרחת, מספר פרחים ופירות לצמח.

 מדד א-ביוטי שנבדק: עוצמת הקרינה.

 2. המחקר מבוסס על ניסוי שנערך בשטח, בבית הגידול הטבעי של השושן הצחור. בבחירת

חלקות לביצוע המחקר כדאי להקפיד על מספר גורמים רלבנטיים שיהיו קבועים. ציין שני

גורמים אשר חשוב שיהיו קבועים, והסבר מדוע חשוב שיהיו קבועים. (20 נק')

 א. הקרקע: סוג הקרקע, כמות המים , ריכוז המינרלים - סביר שמשפיעים על התפתחות הצומח. ב. המפנה - משפיע על עוצמת האור והקרינה, הלחות בקרקע. ג. הרכב המינים של צמחים ובעלי חיים (פחות או יותר)בשטחים הנבדקים. ד. רוח - עשויה להשפיע מיכנית על חלקי הצמח, או השפעה על פעילות מאביקים

 להלן הצגה של חלק מתוצאות המחקר העיקריות:

בטבלה הבאה רשומים כלל פרטי השושן הצחור שנצפו בשטחי הדיגום השונים, תוך חלוקתם לבעלי שושנת עלים ועמוד תפרחת, ולבעלי שושנת עלים וחסרי עמוד תפרחת .

 

טבלה 1: מספר פרטים של  שושן צחור ביחס לשטח הדיגום ולשנות המדידה

 

שטח הדיגום שנה	חורש סבוך          מספר פרטים			חורש גזום      מספר פרטים			חורש פתוח          מספר פרטים
	שושנות עלים בלבד	שושנות עלים ועמודי תפרחת	סה"כ	שושנות עלים בלבד	שושנות עלים ועמודי תפרחת	סה"כ	שושנות עלים בלבד	שושנות עלים ועמודי תפרחת	סה"כ
2001	3	1	4	21	11	32	24	48	72
2002	2	5	7	14	36	50	38	54	92
2003	3	3	6	20	12	32	78	32	110

 

המדידה נערכה בימי הפריחה (חודש מאי) ומאפשרת להבחין בין צמחים שהגיעו לידי פריחה (והם בעלי עמוד תפרחת), לבין אלו שלא הגיעו לפריחה.

 3. על פי התוצאות המוצגות בטבלה 1 מה ניתן להסיק לגבי השפעת אופי החורש על כמות

השושן הצחור בכל אחת מהשנים בהן נערך המחקר? (16 נק')

 במהלך כל השנים שנבדקו כמות השושן גבוהה ביותר בשטח הפתוח, פחותה יותר בחורש הגזום, ומועטה ביותר בחורש הסבוך

באיור הבא מוצגות תוצאות מדידת עוצמת הקרינה שנמדדה בשלוש יחידות השטח.

איור 2: עוצמת קרינה בשטחי הדיגום בין השנים 2001 - 2003

 

4. במחקר זה נבדקה בין השאר השפעת גורם ביוטי על גורם אביוטי.

א. ציין מהו הגורם הביוטי ומהו הגורם האביוטי. (10 נק')

 הגורם הביוטי - מידת הסבך של החורש / סוג החורש (פתוח גזום וסבוך)אחוז כיסוי הצומח המורכב מעצים, שיחים ובני שיח. הגורם האביוטי - כמות הקרינה החודרת.

 ב. מה ניתן להסיק מתוצאות הבדיקה על השפעת הגורם הביוטי על הגורם האביוטי? (10 נק')

 ניתן להסיק כי ככל שאחוז כיסוי הצומח גבוה יותר / ככול שהחורש סבוך יותר כמות האור החודרת קטנה יותר.

 5. האם ניתן להסיק באופן חד משמעי, על סמך מחקר זה, כי הקרינה היא גורם מגביל להופעת

השושן הצחור ופריחתו בכרמל? נמק תשובתך תוך התייחסות לכל הגורמים הרלבנטיים. (16 נק')

 לא. ניתן להסיק שככול שהחורש סבוך יותר, פחות קרינה חודרת ופחות צמחי שושן מגיעים לכלל פריחה. עם זאת יש להתייחס למסקנה בבקורתיות מכיוון שהניסוי נערך בשטח ויתכן שגורמים אחרים שלא נבדקו השפיעו על התוצאות. לדוגמה: א. יתכן ועוצמת האור אינה משפיעה ישירות על התפתחות ופריחה של השושן אלא לדוגמה הלחות בקרקע המושפעת מעוצמת ההארה. ב. למרות הניסיון לשמור על אחידות החלקות ייתכן והבדלים אחרים בין החלקות השפיעו על התפתחות צמחי השושן.

  6. קיימות מספר גישות לפתור את הבעיה של סגירת החורש: א. מדיניות פסיבית ("לתת

לטבע לעשות את שלו"). התוצאה בשטח היא סגירת החורש והשתלטות השיחים הגבוהים

על חשבון השיחים הנמוכים ומרבית הצומח העשבוני, כולל גיאופיטים כמו השושן הצחור.

ב. מדיניות אקטיבית. פירושה התערבות,לדוגמה: גיזום ודילול, שילוב רעיית עזים, שריפות

יזומות במידת הצורך.

הבא טיעון אחד בעד וטיעון אחד נגד הגישה האקטיבית (16 נק')

 בעד - 1. הרצון לשמר מגוון מינים של חד שנתיים וגיאופיטים, חברות צומח מגוונות. נגד - 1. יש לשמור על הטבע ללא התערבות. 2. אין לצפות מראש השפעות שליליות של התערבות מכוונת. 3. עלות כלכלית גבוהה.

 מקורות נוספים:

 1. פרבולצקי, א; לחמן, א; פולק, ג. (1992) ממשק החורש הים-תיכוני. יד הנדיב, החברה להגנת הטבע

2. עוז, א; דפני, א. (1991)השפעת פתיחת החורש על משטר הפריחה של השושן הצחור בכרמל. מתוך: כנס מחקרי כרמל ll כנס רב-תחומי על מחקרים באזור הכרמל. הוצאת המכון לחקר חיפה והגליל בשתוף עם המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה של יד יצחק בן צבי.

 

 תאריך עידכון: יוני 2005